אם אחד מהמשפטים האלו או דומים להם עוברים לכם בראש
כשאתם מנסים לענות לעצמכם או לאחרים
על השאלה- 'מדוע אין לי זוגיות?'- הגיע הזמן להתעורר.
אולי הגיע הזצן לפנות אל יועץ זוגיות ולבדוק מה אפשר לשנות?
קל לתלות את ה'אשמה' באי מימוש הזוגיות בגורם חיצוני
שאין לנו השפעה ישירה עליו ולישון טוב בלילה בידיעה שאנחנו
עושים כמיטב יכולתנו וזה פשוט לא קורה.
עם כמה שאני מצטערת לנפץ לכם את הבועה, זה פשוט
לא נכון, לפחות לא בכל המקרים שלי יצא לפגוש.
כשאישה או איש שווים באמת, לא מגיעים לזוגיות
הנכונה להם, תמיד יש שם משהו מעבר:
משהו עמוק ומורכב/
פער קטן ברמת הפרקטיקה/
משהו שהם לא במודעות אליו/
משהו שהם במודעות אליו ואין להם כלים להתגבר עליו,
או ברוב המקרים- משהו שהם במודעות אליו והם משכנעים
את עצמם שלא יהיה נכון לעבוד עליו או לשנות אותו.
אשתמש בדוגמה טרייה מאירועי השבוע בקליניקה-
ד' מאיזור המרכז הוא בחור מדליק וחיובי.
הקריירה שלו משגשגת כי הוא בחור סופר מוכשר, חיי החברה
שלו ענפים והוא מנהל קשרים חברתיים חזקים וארוכי טווח.
אותו ד' חווה אפיזודה פסיכיאטרית מורכבת לפני מספר שנים
שהביאה לאשפוז. מאז הוא נוטל תרופות פסיכיאטריות
באופן קבוע ומצבו לא רק יציב אלא שתפקודו בתחומים רבים,
מודעותו ובוחן המציאות שלו אף עולה על האדם הממוצע
כפי שעולה מהתרשמותי וחשוב מכך-
מהתרשמות הפסיכיאטרית שלו.
כשעבדנו עם כלי שמבהיר את הנושא החשוב כל כך של
הדרגתיות תהליך הדייטינג, פסק ד' של'זה' הוא לא מסכים.
כשהוא אמר 'זה', הוא התכוון לנושא הפתיחות ההדרגתית
של השיח אשר רצויה בתהליך דייטינג.
ד' מבהיר שחשוב לו להביא את עצמו ב100% כבר מההתחלה.
הוא לא משחק משחקים וחשוב לו שהיא תראה אותו כפי שהוא
מהרגע הראשון וש'לא יהיו הפתעות'.
'זה אני! אם זה לא מתאים לה אז אני לא מתאים לה'.
והוא צודק.
להביא את עצמו מבלי לשחק משחקים זה בדיוק מה שהתהליך
יאפשר לו לעשות. אבל- מה שהוא לא מבין, זה שכאשר הוא
חושף את הסיפור הקשה ביותר ואולי אפילו הקשה היחיד שלו
ברגע הראשון, הוא לא מאפשר לה להכיר אותו טוב יותר או
מהר יותר. ההיפך הוא הנכון- הוא לא מאפשר לה להכיר
אותו בכלל. הרי ברוב המקרים, מיד לאחר שהוא חושף את
הסיפור הזה, כבר בשלב הטלפון או בדייט הראשון, הקשר
נגמר ללא המשכיות. הוא ישן בשלום כי מאמין שהביא את
עצמו והיא לא קיבלה אותו, אבל האמת היא שהוא חסם לה
את האפשרות להכיר אותו כי הם נכנסו לעומק של נושא שלילי
שתפס חלק נכבד מהשיח הראשוני והיה כבד ומעל הכל-
צבע את כל הדמות שלו באור מאד מסויים באופן בלתי נמנע,
מה שלא אפשר לה לזהות בו גם את הצדדים האחרים.
הרי אנשים בריאים לא מעוניינים להיכנס ל'מיטה חולה'
מראש בגלל. ותסכימו איתי שאף אדם לא צריך לצאת עם
מישהי שבחרה בו בגלל שהוא 'מתוסבך', כי הרי משהו לא נכון
באופן בו היא מייצרת קשרים.
לעומת זאת, נשים היו שמחות לצאת עם ד' למרות האפיזודה
הקשה, כי הוא פשוט שווה את זה. אבל הן יכולות להרגיש שהוא
שווה את זה זה רק לאחר שההיכרות מעמיקה מעט.
אז אם נסכם את התירוץ של ד' שהביא להימנעות שלו מיצירת
קשר והמשך חיים של נוחיות ויציבות ב'לבד' שלו- ד' האמין
שעליו להביא את הנושא השלילי העמוק ביותר שלו לפגישה
ראשונית, כדי לאפשר לה להכיר אותו במהירות.
באופן הזה הוא הגן על עצמו מלייצר אינטראקציות רומנטיות
שמאיימות על איזור הנוחות המוכר לו- הלבד שלו, שעם כמה
שהוא לא אוהב אותו, אותו הוא מכיר. יתר על כן, ההתנהלות
הזו גם חסכה לו ייסורי מצפון על ההימנעות שלו- כי הוא הרגיש
שהוא 'עושה מה שאפשר אבל לא מצליח'.
מה שד' עשה בפועל זה למנוע מפרטנריות פוטנציאליות להכיר
אותו, על ידי חשיפת הפרט השלילי ביותר שלו (ואולי השלילי
היחיד) על ההתחלה, מה שצבע את דמותו בצבעים אפלים
והרחיק ממנו כל אופציה לקשר בריא.
אז שוב אשאל כאן- מה התירוץ שלך?
האם הוא נפוץ וגדול כמו הראשונים שהדגמתי?
האם הוא עמוק ומעט מורכב יותר כמו הדוגמה של ד'?
אם אתם מעוניינים בזוגיות זה פשוט לא קורה לכם, אני
מזמינה אתכם לברר את הסיבות האמיתיות לכך
וגם להתגבר עליהן.
זה פחות קל מלהמשיך לתרץ תירוצים
אך בתוך זמן קצר של עבודה ממוקדת,
הזוגיות שאתם רוצים להיות בה
תהיה בהישג יד.